אהבה בין ההרים לים
בין אבני ירושלים לגלי הים התיכון, נרקמת אהבה, כמו חלום, כמו חזון. בשבילי הארץ, יד ביד נצעד, בכל רגע חולף, ליבנו אחד. כמו עץ הזית, שורשינו עמוקים, מול שקיעה זהובה, פנינו שוחקים. ביום חג האהבה, לך אבטיח, שאת האור בחיי, לעד הזריח.
Бұл өлеңді ЖИ жазған. Оны көшіріп алыңыз, бөлісіңіз, ашық хаттарда немесе сөз сөйлегенде пайдаланыңыз — бұл мүлдем тегін және сіздің иелігіңізде.