נצח של אהבה
בכל בוקר כשהשמש עולה לאט, אני מביט בך ומבין את המהות. איך הזמן איתך פשוט עוצר כמעט, וכל דקה הופכת לרגע של משמעות. לא צריך מילים גדולות כדי להרגיש, את החיבור השקט שזורם לנו בדם. ביום האהבה הזה, אני רק רוצה להגיש, את ליבי, שפועם למענך מול כל העולם. תודה על הצחוק, על החום ועל הבית, על היותך קרן אור בימים אפורים. אהבתנו היא כמו עץ של זית, שורשית, חזקה ועומדת מול כל הסערים.
This poem was written by AI. Copy it, share it, use it in cards or speeches — it's completely free and yours to use.
Free
CC0
Commercial Use
