אתה כל עולמי
בתוך ליבי שמרתי לך מקום, פינה שקטה של אור ושל חלום. אתה העוגן כשהים סוער, הדופק שבי לעד נשאר ער. בכל מבט, בכל מילה טובה, אני מוצאת שוב בית ושלווה. הזמן עוצר כשאנחנו יחד, ממיס כל צל של עצב או של פחד. אוהבת את השקט והצחוק, את המסע הזה, קרוב וגם רחוק. כי אין יקר ממך בעולמי, אתה הנפש, הנשימה וכל כולי.
Это стихотворение было написано Нейросетью. Копируйте, делитесь, используйте в открытках или речах — оно полностью бесплатное и ваше.
Бесплатно
CC0
Коммерческое использование
