אתה כל עולמי
בתוך ליבי שמרתי לך מקום, פינה שקטה של אור ושל חלום. אתה העוגן כשהים סוער, הדופק שבי לעד נשאר ער. בכל מבט, בכל מילה טובה, אני מוצאת שוב בית ושלווה. הזמן עוצר כשאנחנו יחד, ממיס כל צל של עצב או של פחד. אוהבת את השקט והצחוק, את המסע הזה, קרוב וגם רחוק. כי אין יקר ממך בעולמי, אתה הנפש, הנשימה וכל כולי.
تمت كتابة هذه القصيدة بواسطة الذكاء الاصطناعي. انسخها، شاركها، استخدمها في البطاقات أو الخطابات — إنها مجانية تمامًا ومتاحة لك.
مجاني
CC0
الاستخدام التجاري
