פעימות של אהבה
כמו גלים שנושקים לחוף ברוך, כך ליבי נקשר בליבך, כרוך. כל מבט שלך ממיס את השגרה, צובע את ימי באור ותקווה טהורה. ביום הזה, שכולו אדום וורוד, רציתי רק לומר, ועוד קצת להודות. שאת/ה הבית, השקט והסערה, החלק החסר שהשלים את התמונה. יד ביד נצעד אל מול האופק, כשאהבתנו היא המצפן והדופק.
تمت كتابة هذه القصيدة بواسطة الذكاء الاصطناعي. انسخها، شاركها، استخدمها في البطاقات أو الخطابات — إنها مجانية تمامًا ومتاحة لك.